החזרת מוקפאים 

החזרת עוברים מוקפאים

ישנן 3 שיטות עיקריות להחזרת עוברים מוקפאים:

א. החזרת עוברים מוקפאים במחזור טבעי.
ב. החזרת עוברים מוקפאים במחזור הורמונאלי מלאכותי.
ג. החזרת עוברים מוקפאים עם משרי ביוץ.

החזרת עוברים מוקפאים במחזור טבעי :עקרון ההחזרה במצב זה הינו פשוט , יש לעקוב אחר התפתחות הזקיקים ובדיקות הדם בכדי לאתר את הביוץ , ההחזרה מתוזמנת לפי גיל העוברים. יתרונו של תהליך זה בכך שהאישה לא צריכה לעבור שום טיפול הורמונאלי , חסרונו הוא בכך שמכיוון שמדובר במחזור ביוץ טבעי אין שליטה על הביוץ והוא יכול ליפול בימים שאינם נוחים לביצוע ההחזרה בנוסף אין שליטה על רירית הרחם שאצל נשים רבות אינה עבה מספיק ואינה מספקת מצע הולם לקליטת העוברים.

החזרת עוברים מוקפאים במחזור הורמונאלי מלאכותי : הטיפול התרופתי בתקופת החזרת העוברים המוקפאים הינו פשוט ודומה לטיפול בתרומת ביצית . מכיוון שהאישה לא עברה היפרסטימולציה שחלתית הרחם עצמו מוכן להחזרה והאישה מקבלת תכשירי אסטרוגן במשך 10 ימים במינונים של 2-3 כדורים ליום , לאחר מכן מבוצע אולטראסאונד וגינאלי (בשילוב עם בדיקות דם ופרוגסטרון ) על מנת לבדוק האם עובי רירית הרחם תקין (מעל 7 ממ') , בשלב זה מוסיפים למתן האסטרוגן פרוגסטרון בזריקות יומיות כגון גסטון או בכדורים לנרתיק כגון אנדומטרין ומספר ימים אחר כך (לפי גיל העוברים בעת ההקפאה ) מבצעים את ההחזרה . את הטיפול ההורמונאלי בתכשירי אסטרוגן ופרוגסטרון ממשיכים עד אשר האישה מבצעת בדיקת דם להריון , במידה ואכן הושג הריון מומלץ להמשיך בטיפול עד שבוע 9 להריון(זמן בו השליה לוקחת את תפקידה ההורמונאלי בהזנת העובר). היתרון בהחזרת מוקפאים בתהליך מלאכותי זה הינו בכך שניתן להמתין עד אשר רירית הרחם מגיעה לעובי הנדרש וזאת בניגוד לפרוטוקולים אחרים בהם תהליך הביוץ הטבעי או המלאכותי קובעים את מועד החזרת העוברים .

החזרת עוברים עם משרי ביוץ בהחזרת עוברים עם משרי ביוץ משתמשים בעצם בתכשירים כגון איקקלומין גונלF פרגונל וכו' המגבירים בעצם את התהליך הגורם לביוץ הטבעי , בתהליך זה נוסף על החזרת המוקפאים מגבירים את הסיכוי להריון גם באופן טבעי על ידי קיום יחסי מין וגם באופציה של הזרעה תוך רחמית . גישה זו מתאימה לאותם מקרים של חוסר פוריות על רקע לא מוסבר בהן תתכן אפשרות להריון ספונטאני. כמו שנכתב בפרוטוקול הקודם הדבר החשוב ביותר להשתרשות העוברים הינו עובי רירית הרחם ואיכותם של העוברים ,ולכן לרוב לא ישתמשו באיקקלומין הפוגע בעובייה של רירית הרחם וישתמשו בתכשירים גונדוטרופינים כגון גונל F ופרגונל המאפשרים התעבות של רירית הרחם יותר מאשר במחזור רגיל דבר שיסייע בקליטת העוברים .

החסרונות בשיטת השראת הביוץ הינם השימוש בהורמונים וזריקות , סיכון רב יותר להריון מרובה עוברים (הן מקיום יחסי מין/ הזרעה והן מהחזרת המוקפאים) ותזמון לא גמיש של החזרת המוקפאים אשר נקבע על ידי התגובה השחלתית ללא קשר לעוביה של רירית הרחם.

לסיכום מבחינה סטטיסטית הסיכוי להרות מהחזרת מוקפאים הוא נמוך יותר בהשוואה לטיפולי הפריה חוץ גופית אחרים וזאת בשל העובדה שפעולת ההקפאה והפשרה פוגעת ביכולת ההשתרשות של העוברים . במקרים רבים נוהגים לבצע קילוף (Asisted Hatching ) למעטפת העובר בשל החשש שמעטפת זו התקשתה בעקבות ההקפאה ויכולת ההשתרשות שלה נמוכה. במקרים אלו נהוג לתת תכשירים סטרואידים ואנטיביוטיים בכדי למנוע מצב דלקתי ולסייע לעובר "הרגיש" לאחר פעולת השיוף.

כיצד תורם הדיקור להצלחת החזרת המוקפאים - טיפולי ההפריה מלווים לרוב במתח נפשי רב הגורם להפרשת הורמוני סטרס כגון אדרנלין ונוירואדרנלין המשבשים את סיכויי קליטת העוברים , הדיקור מפחית משמעותית את המתח שנוצר מוריד את רמת הורמוני הסטרס ובכך משפר את תהליך השרשת העוברים ברירית הרחם. גירוי נקודות הדיקור גורם להגברת זרימת הנוזלים והדם בגוף ובכך משפר את זרימת הדם לרחם ולשחלות ב- כ 100% , עובדה זו הוכחה מדעית ע"י מכשיר דופלר הבודק את זרימת הדם לרחם . באופן טבעי כאשר זרימת הדם לרחם תקינה היא מספקת חמצן ,חומרי הזנה ובניה כגון חומצות אמינו , ויטמינים מינרלים וגלוקוז הדרושים להשתרשות תקינה של העוברים והתפתחותם ברחם. הדיקור מעבה את רירית הרחם שוב כתוצאה משיפור הסירקולציה ובכך מעלה משמעותית את סיכויי הצלחת הטיפול. לסיכום בהחזרה של עוברים בכלל ובהחזרת מוקפאים בפרט יש חשיבות גדולה מאוד לעובייה של רירית הרחם ומכאן חשיבותו של הטיפול בדיקור הטיפול האולטימטיבי בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר לקליטת העוברים בטיפולי הפריה נעשה ע"י שילוב של דיקור צמחי מרפא ודמיון מודרך בנוסף לשינויי תזונה המכפילים את הסיכוי להשגת הריון.